מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 23:05:32 25.10.2006, כתוספת/תגובה ל: עמס
התיעוד בחזון דניאל יב' ואומר "הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים" הוא המלאך "אבישי":
"וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר"
"עַד-עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת"...
אז שואל המלאך גבריאל -
"עַד-מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת"...
וממשיך דניאל בתאור תשובתו של המלאך "אבישי":
"וָאֶשְׁמַע אֶת-הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר"
"וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל-הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם"
"כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד-עַם-קֹדֶשׁ--תִּכְלֶינָה כָל-אֵלֶּה"
כלומר, "וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד-עַם-קֹדֶשׁ--תִּכְלֶינָה כָל-אֵלֶּה" לאחר שתנופץ כספת "אבן השתייה" ויתגלו "לוחות הברית"...
"וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה--אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה"
"וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל"
"כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים"
"עַד-עֵת קֵץ"
"יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים"
"וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל-רְשָׁעִים"
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ"
"וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם"
"יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים"
"אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה"
"וְיַגִּיעַ לְיָמִים--אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה"
"וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ"
"וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"...
כלומר, יסתיים הזעם האלוהי הוא "הַיָּמִין"...
אם-כן, "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה" לצאת בשלום מן המלחמה האחרונה
ועל מלחמה זו מתועד גם בספר זכריה:
"מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה עַל-יִשְׂרָאֵל"
"נְאֻם-יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ-אָדָם בְּקִרְבּוֹ"
"הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת-יְרוּשָׁלִַם סַף-רַעַל לְכָל-הָעַמִּים--סָבִיב"
"וְגַם עַל-יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל-יְרוּשָׁלִָם"
"וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא אָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל-הָעַמִּים"
"כָּל-עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"...
(זכריה יב' 1-3)
ותסתיים המלחמה ברעש אדמה:
"וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד"
"וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה"
"וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל"
"וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה"
"וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ"
אז יופיע "אות שמים":
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא"
"לֹא-יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן"
"וְהָיָה יוֹם-אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה"
"לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה"
"וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב יִהְיֶה-אוֹר"...
(זכריה יד' 4-7).
לרגע זה של אמת קורא דניאל "עֶרֶב בֹּקֶר"
אז נגיע עד "קֵץ הַפְּלָאוֹת"...
וזכריה מתאר את שיהיה לאחר המלחמה לאחר "קֵץ הַפְּלָאוֹת":
"שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים--בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְקָו יִנָּטֶה עַל-יְרוּשָׁלִָם"
(זכריה א' 16).
"עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת-צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם"...
(זכריה א' 17).
"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים"
"וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ"
"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם"
"גַּם-בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת"...
(זכריה ח').